התקף חרדה

רוצים לדעת מהו התקף חרדה? הגעתם למקום הנכון.

במאמר זה נלמד כל מה שחשוב לדעת על התקף חרדה. כמו מה זה, מה התסמינים של זה, איך זה מרגיש, תוך כמה זמן זה עובר, ואיך אפשר לטפל בזה.

התקף חרדה

מה זה התקף חרדה?

התקף חרדה, הנקרא גם התקף פאניקה, הוא התקף בו חשים פחד או חרדה קיצונית. הוא מופיע ללא סיבה מובנת וללא גורם מאיים אמיתי.

לעיתים יכולים להופיע גם תסמינים נוספים, כמו:
– נשימה מהירה.
– דופק מהיר.
– כאבים בחזה.
– רעד.
– הזעה.
– סחרחורת.
– פעמת.
– תחושת חום.
– קוצר נשימה.
– צמרמורת.
– בחילה.
– חוסר יציבות.
– ערפול חושים.
– ערפול של המציאות.
– צורך ללכת לשירותים.
ותסמינים אחרים.

התקף החרדה יכול להתרחש בבית, ברחוב, בעבודה או בכל מקום אחר. זה אפילו יכול לקרות במהלך השינה, או במהלך טיול בחו”ל. וכפי שאתם מבינים בעצם זה יכול לקרות בכל מקום ובכל זמן.

לחוות התקפים אלו זה יכול להיות משהו ממש מפחיד. וזה יכול להיות מלווה אפילו בפחד ממוות ובהרגשה ש”עומדים למות” או להשתגע. לעיתים עלולים להרגיש קוצר נשימה, תחושת חנק או התעלפות. ופעמים רבות מרגישים גם שעומדים למות מהתקף לב, כי הדופק מאוד מהיר ומורגש, למרות שלרוב החשש הזה לא מציאותי ולא מוצדק. ולכן גם אנשים רבים שחווים התקפי חרדה ראשונים פונים בעצם לבית חולים או למיון, כי הם בטוחים שהם עוברים התמוטטות עצבים או התקף לב.

ולמרות התסמינים הלא נעימים הללו, שעלולים להיות מלווים בחשש ממוות מהתקף לב, במידה וזהו אכן התקף חרדה ולא בעיה אחרת – אז המצב לא מסוכן מבחינת “חיים-ומוות”. ולרוב גם אפשר לטפל בזה ולהמעיט את התקפי החרדה או אף להעלימם לתמיד.

התקפי פאניקה

כמה זמן זה נמשך?

התקפי חרדה יימשכו בממוצע דקות ספורות. שיא ההתקף מגיע לרוב לאחר כעשר דקות. לאחר השיא לרוב תבוא תחושת חוסר נוחות. בדרך כלל ללא התסמינים הנוספים, כמו קוצר נשימה או דופק מואץ. כלומר, לרוב, התסמינים יהיו מורגשים פחות לאחר שההתקף עובר.

בנוסף, אם מרגישים שההתקף מתחיל, אפשר לנסות להפחית את העוצמה שלו. איך? על ידי נקיטה בשיטות הרפיה שמטרתן להחזיר את השליטה העצמית במצב. שיטות אלו נלמדות בטיפולי CBT שונים (טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים). ויתר על כן, אפשר כמובן לנסות טיפול תרופתי. אשר גם לו יש סיכויי הצלחה מסוימים בשיפור או העלמת ההתקפים.

התקף חרדה

אז מה זה בעצם ההתקפים הללו?

התקף חרדה (התקף פאניקה) הוא בעצם סוג של “אזעקת שווא”, אם תרצו לקרוא לזה ככה. מערכת ההתרעה בגוף (המערכת הסימפתטית) מרגישה שיש חשש לסכנה שמאיימת על האדם, למרות שלא כך המצב במציאות. כלומר, אמנם מערכת הישרדותית זו היא עתיקה מאוד, ומטרתה להכין את הגוף למצב של לחימה או בריחה, כאשר ברוב המצבים היא רגישה מספיק, פועלת נכון ומתפקדת כראוי. אבל כן – לפעמים היא גם מתריעה לנו לשווא. גם כאשר אין סכנה או איום ממשי בפועל. ולכך יש סיבות משוערות רבות למעשה, אשר לא נוכל לסקור אותן במסגרת המאמר הנוכחי. אך נציין בקצרה כי תקופה מתוחה ולחוצה יכולה להגביר את הסיכוי שאנשים יפתחו התקפי חרדה. במיוחד אם מדובר באנשים רגישים יחסית.

בכל מקרה, חשוב לשים לב שהתקף חרדה הוא לא הפרעת חרדה. על אף שרבים נוהגים להתלבל בין השניים.
הפרעות החרדה אלו קבוצה של הפרעות נפשיות, המורכבות מחרדה קבועה ומהתקפי חרדה. והן לא חולפות תוך זמן קצר, ומפריעות לניהול חיים תקינים. (וזאת לדוגמא בשונה מהתקף יחיד שלא מתבטא על רקע הפרעת חרדה). בהפרעה זו, החרדה הקבועה נוכחת ברקע כל הזמן, וזה לא קורה בדרך כלל אצל אלו שחווים התקפי חרדה, שלא על רקע הפרעת חרדה. ואלו למעשה ההבדלים העיקריים בין השניים.

עד כאן לפוסט זה.

* אין לראות בפוסט זה ייעוץ רפואי בשום צורה שהיא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי תאהבי ...

רוצה ללמוד איך ליצור סטוריז מושלמים לאינסטגרם?

קורס עיצוב סטוריז באינסטגרם

תזיני את המייל שלך וקבלי קורס עיצוב סטוריז לאינסטגרם בחינם!